תרגול ״מושלם״

שלום לכולם,

בפוסט של השבוע בחרתי לשתף אתכם ברגעים של ״כשלונות״ בתרגול שעשיתי היום.

מה זה כשלונות, או אם נעדן את זה מעט - חוסר הצלחה?

חוסר הצלחה זה לא לשמור על שיווי משקל, לא להגיע לתנוחה המלאה, לא להרים את הרגל גבוה, לא להתייצב בתנוחה.

אלה רגעים שכולנו פוגשים בתוך תרגול היוגה. הרבה פעמים הם מעוררים תסכול גדול. הרגשה שאנחנו לא ״טובים״. לפעמים זה יכול לערער עד לרמה שזה פוגע במוטיבציה להמשיך וגורם לנו לרצות להפסיק, לוותר, לעזוב את התרגול.

אבל האמת? זה ממש לפספס את המהות האמיתית של התרגול. מה שחשוב בתרגול הוא לא היכולת להחזיק את את התנוחה לאורך זמן, לא היכולת לשמור על שיווי משקל ולא היכולת להרים את הרגל גבוה. מה שחשוב הוא עצם התרגול. העובדה שבחרנו לפנות זמן, להניח את כל שאר הדברים בצד ולהקדיש אותו לעצמנו, דרך תרגול היוגה. הבחירה והמעשה הזה הם ההצלחה. כל מה שקורה תוך כדי - מעידות, אתגרים, חוסר יציבות, רעידות, מתח - זה פשוט חלק מהתרגול בדיוק כפי שיציבות, גמישות, נינוחות, פתיחות, שחרור, חוזק גם הם חלק מזה.

בתור מורה אני מרגישה שזה חשוב להראות גם את הצדדים של התרגול שלי שהם פחות מרשימים, פחות ״מוצלחים״. את הרגעים שבהם אני לא מצליחה לשמור על שיווי המשקל, שאני מועדת או נאלצת לצאת מהתנוחה, את הרגעים שבהם יש אי שקט בתוך התנוחה. זה חשוב כי העובדה שאני מורה ליוגה לא אומרת שהתרגול שלי מושלם. זה רק אומר שיש לי יותר ניסיון ויותר ידע על התחום. חלק מהידע והניסיון הזו הוא לתווך לתלמידים שלי את המנעד של התחושות והחוויות שעולים בתרגול, שגם אני חווה, בדיוק כמוהם. כי אין דבר כזה תרגול מושלם. אפילו אין דבר כזה תרגול טוב או לא טוב. יש פשוט תרגול :)

מוזמנים למעוד איתי בשיעורים של שבוע הבא:

- יום ראשון 6/11 בשעה 19:30

- יום שלישי 8/11 בשעה 20:00

שיהיה לכולם סופשבוע נעים!