שלום לכולם,
עבר הרבה זמן מאז שכתבתי. תקופה גדושה שקראה לי להתכנס, להתמקד בפנים ופחות בחוץ, לחזור לעצמי.
והנה הגיע לו הרגע להוציא את הראש מהקונכייה החמימה ולהעיז לפרוס כנפיים. לפתוח פתח להתרחבות, לגדילה ולצמיחה.
אני מאוד אוהבת ללמד. אני אוהבת לתת. אני מרגישה שאני גדושה בידע שאני רק רוצה לחלוק עם העולם.
אני רוצה ליצור עבור תלמידיי את המרחב והזמן לעצור, להיות עם הגוף ולחוות אותו - איפה נמצאת כף הרגל, האם יש מתח בפנים, לכן פונות האצבעות, מה עושה הכתף. דרך ההנחיות הפיזיות והפרטים הקטנים שאנחנו יוצקים לתוך תנוחות היוגה, אנחנו מקבלים את האפשרות להתחבר לעצמנו. להקשיב. להרחיב את המודעות.
אז החלטתי לעשות צעד (שמבחינתי הוא גדול) במגמה של התרחבות.
אני מתחילה ללמד במרחב חדש ועוזבת את המקום שבו לימדתי עד היום. אני עוברת למרחב מואר, גדול ונעים. זה הצעד הראשון בדרך חדשה שהתחלתי לצעוד בה. יש לי תוכניות וחלומות גדולים למרחב הזה ולמה שיכול לקרות בו. בהדרגה אני אוסיף עוד שיעורים, אנסה להרחיב את היריעה ולהגיע לעוד תלמידים, להרחיב את הקהילה שאני במגע ותקשורת איתם דרך ההוראה שלי ודרך היוגה.
לסיום אשתף אתכם בשיר מעורר ההשראה של יעל קלו מור. הוא מלווה אותי בתקופה הזו והחלטתי לחלוק אותו איתכם. הוא כתוב בלשון נקבה, אבל יכול לפנות לכל המינים :)
עופי לך
ולו היו לך כנפיים
לאן היית עפה
לאיזו יבשת
לאיזה להקה היית מצטרפת
לאיזו אגדה היית חוזרת
פיטר פן נילס הולגרסון
הברוזון המכוער
ולו היו לך כנפיים
היית ציפור טרף
או ציפור שיר כחולה
ברבור יפיפה
או אוז בר
אז איך תעופי ציפור נודדת
אולי לא העזת לשאול
שוטי על ענן
חבקי זרמי אויר
האחזי בכנפי הרוחות
ואיך יהיו לך כנפיים?
אם עפים הכנפיים צומחות
(קרדיט לצילומים - גיל וולפסון)
מאחלת לכולכם ולעצמי לעוף. להאמין שהכנפיים יצמחו. שנגיע גבוה ורחוק. שנגדל ונתרחב החוצה מתוך הפנים.
אוהבת ומצפה לראותכם,
יעל