חיפוש

על רמות ההבנה השונות בתוך תהליך למידה גופני

באחד השיעורים שהיה לי השבוע הייתה לי שיחה קצרצרה עם אחת התלמידות.


הסברתי לה על דרך לעלות בשליטה לעמידת ראש, בלי לקפוץ לתנוחה.


היא ניסתה וניסתה ולא הצליחה והביעה את התסכול שלה על זה שזה לא הולך.


שיתפתי אותה במשהו משמעותי שאני הבנתי על עצמי לגבי תהליכי למידה גופניים.


כמו שאני רואה את זה, יש לנו שתי רמות הבנה - הבנה בראש והבנה בגוף.


אלה שתי רמות הבנה נפרדות, שלא תמיד מסתנכרנות זו עם זו.


לפעמים אנחנו ממש מבינים בראש שלנו מה צריך לעשות כדי להגיע לתנוחה, כדי לעשות תנועה כלשהיא, כדי לנוע בצורה מסויימת - אבל אנחנו פשוט לא מצליחים לעשות את זה. לפעמים זה קשור לפער בין ההבנה לבין היכולת הגופנית, אבל הרבה מהפעמים זה קשור לכך שההבנה הגופנית עוד לא הגיעה.


לפעמים גם ההפך קורה. יש משהו שהגוף שלנו מבין בצורה מאוד ברורה, יודע פשוט לעשות אותו, בלי בהכרח אפשרות לפרק את זה לגורמים ולהבין בשכל מה בדיוק קורה שם ואיך אנחנו עושים את זה.


אבל בשלב כלשהוא של הלמידה - ההבנות הללו מסתנכרנות. לרוב כשהסנכרון הזה קורה, אנחנו יכולים לעשות את התנוחה/תנועה בצורה ״טובה״ יותר, מדוייקת יותר, יותר בשליטה ובמודעות.


לכל אחת מההבנות הללו יש את הקצב שלה. את הזמן שלוקח עד שהיא נוחתת.

זה דורש סבלנות. אורח רוח. התמדה. הסכמה להיות באי ידיעה מתי זה יקרה.


אבל בסוף זה קורה.

זה תהליך שאי אפשר להאיץ אותו. הוא ייקח כמה שהוא ייקח.

וכשזה קורה בזמן הנכון ובקצב שמתאים לנו - זה מופלא ומיוחד.


מזמינה אתכם להתנסות בתהליכי למידה שכאלה בשיעורים בהנחייתי:

- יום ראשון 12/12 בשעה 18:00 בעזה 32

- יום ראשון 12/12 בשעה 19:45 בעזה 32

- יום שלישי 14/12 בשעה 20:00 בעזה 32


שיהיה לכולם סופשבוע חמים :)


צפייה 10 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול